פסק-דין בתיק ת"ק 014018/00

   התובעת היתה בעלים של דירה, אותה השכירה לנתבעת ולבעלה - עובד זר - על פי הסכם שכירות מיום 2/11/99 .

  על פי הסכם השכירות מתחלה תקופת השכירות ביום 2/11/99 ומסתיימת ביום 31/10/00 דמי השכירות השנתיים 6360 דולר (החודשיים 530 דולר .)

  בתביעתה התובעת טוענת כדלקמן

" התובעת הינה בעלים של דירה ביהוד אותה השכירה לנתבעת ע"פ הסכם מצ"ב .

הנתבע חייבת לתובעת את הסכומים המפורטים להלן מכוח התחייובת ולאור הנזקים אשר ביצעה . התובעת מצרפת בזה קבלות להוכחת הנזק

1-     חוב שכר דירה חודשיים ינואר פברואר 1999 בסך כולל של 4360 ש"ח

2-     חוב ארנונה מים וחשמל מחודש נובמבר 1999 עד 00 סך של 1512.26 ש"ח

3-     תיקון נזקים על פי הקבלות מצורפות 1247 ש"ח

4-     כלי מיטה שיצאו מכלל שימוש ומצ,ב תמונות סה:"כ 900 ש"ח

סך הכל 8020 ש"ח

התובעת אינה מציינת בכתב התביעה את סיבת העזיבה של הדירה או צורת העזיבה של הדירה ע"י הנתבעת, מתי עזבה וכמה חודשים ישבה בדירה

 והנה בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי

א-     הוסכם על תשלום שכ"ד חודשי

ב-      התובעת שינתה את דעתה ובקשה ביום 9/1/00 כי כל הסכום ישולם במלואו עבור שנה שלמה

ג-       באותו סוף שבוע אחותה התארחה אצלה, ואז התובעת בקשה שהיא תעזוב

ד-      התובעת החליטה כי הנתבעת ובעלה אינם מתאימים לה וכי היא חששה כי השוכרים יביאו עבריינים

ה-     למחרת ביום 10/1/00 פינו הנתבעת ובן זוגה את הדירה

   בעדותה ביום 15/3/01 בפני כב' השופט בכר אישרה התובעת כי היא קבלה דמי שכירות עבור חודשיים וכי כאשר באה לקבל תשלום שלישי נאמר לה ע"י הנתבעת כי אין לה כסף

 בעדותה בפני ביום 10/6/02 אישרה התובעת כי היא תובעת דמי שכירות עבור ינואר פברואר 2000 ( לאחר שתיקנה את כתב התביעה בנקודה זו מ 1999 ל- 2000 ) ואישרה כי הנתבעת עזבה את הדירה ב 10/1/00 . כך שלמעשה התובעת מאשרת שוב כי קבלה דמי שכירות עבור נובמבר 1999 , דצמבר 1999 , וכי היא תובעת עבור ינואר פברואר 2000 .